תניות בפוליסת ביטוח רכב חובה
חברת ביטוח (להלן - "המבטחת") מוציאה פוליסת ביטוח חובה לבעל רכב (להלן -"המבוטח"). במסגרת הפוליסה, מוגדרים בני האדם הרשאים לנהוג ברכב, ואלה כוללים במקרה זה את בעל הפוליסה, בני אדם ששמותיהם נקובים בתעודת הביטוח או בפוליסה, וכן כל אדם הנוהג לפי פקודת בעל הפוליסה או ברשותו. הפוליסה כוללת גם רשימה של הגבלות לגבי שימושים ברכב, וזאת על דרך הבאת רשימה מפורטת של שימושים מותרים, תוך ציון כי הכיסוי הביטוחי חל אך ורק עליהם. בין השימושים המותרים נכלל שימוש למטרות עסקו או מקצועו של בעל הפוליסה. בעל הפוליסה מעמיד את רכבו לרשות אחר באורח אקראי (להלן - "המורשה"), העושה בו שימוש למטרות עסקו שלו. מתרחשת תאונת דרכים, והמורשה מקפח את חייו. שאיריו של המנוח ועזבונו תובעים את המבטחת בתביעת תלויים ובתביעה עצמאית. האם תעודת הביטוח מכסה את השימוש שעשה המורשה ברכב עובר לתאונה שאירעה? מהי משמעותה המשפטית של התנייה בפוליסה הקובעת כי הכיסוי הביטוחי יחול על שימוש ברכב למטרות עסקו או מקצועו של בעל הפוליסה בהקשר לתביעת שאיריו של המורשה, אשר השתמש ברכב לצרכי עסקו שלו?
ישנה חשיבות רבה שלא להותיר את שאלת היקף כיסוי ביטוח החובה הניתן לנהג רכב פרטי פתוחה להתניה חוזית ככל שמדובר בנהיגת מורשה למטרות עיסוקו, כדי להבטיח מפני השמת מכשול בפני עיוור, וכדי להימנע מגרימת תקלה לציבור.
סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח קובע:
"3. חובה להבליט הגבלות
תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת ; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם"
(ההדגשה אינה במקור).
הוראה זו חלה מקום בו מבקש המבטח לצמצם את היקף חבותו הבסיסית באמצעות תנאי או סייג נסתר (פרשת כהן נ' מגדל, עמ' 46). לפי סעיף זה,
"המבטחת זכאית להסתמך על הגבלת החבות, רק אם עמדה בדרישות הצורניות אותן מטיל הסעיף, קרי, פירוט הסייגים או התנאים לחבות בחוזה הביטוח במקומות הרלבנטים או על ידי הבלטה מיוחדת שלהם. במידה וחברת הביטוח אינה עומדת באחת מהדרישות הצורניות הנ"ל, אין היא זכאית להסתמך על הגבלת חבותה" (ע"א 5757/97 אליהו, חברה לביטוח בע"מ נ' חמאדה, פד"י נג(5) 849, 863).
על הרציונאל מאחורי סעיף זה עמד הנשיא שמגר ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4) 70:
"סעיף 3 לחוק משתלב בתכלית הכללית של החוק שהיא ההגנה על אינטרס המבוטח. הסעיף אינו מאפשר למבטח להגניב לפוליסה תניות המסייגות את החבות. החוק מטיל נטל על המבטח כדי להעלות את ההסתברות שהמבוטח ידע את הסייגים לחבות" (שם, עמ' 83-82; ההדגשה אינה במקור).
על-פני הדברים, נראה כי סעיף 3 לחוק, הן על-פי לשונו והן על-פי הרציונאל שמאחוריו, חל בענייננו, והוא שולל מן המבטחות את זכותן להסתמך על התנייה החוזית כעילה לשלול את היקף הכיסוי הביטוחי הניתן למורשה הנוהג למטרות עסקו.
התנייה החוזית מדברת בהתרת השימוש ברכב לצרכי עסקו או מקצועו של בעל הפוליסה, למעט, שימושים שונים הנקובים בסעיפים הבאים בפוליסה אלא אם הותרו במפורש בפוליסה. היא אינה מדברת כלל בהגבלות על הכיסוי הביטוחי, החל על המורשה, להשתמש ברכב מטעם בעל הפוליסה. ניסיונה של חברת הביטוח להסיק מתוך הגדרת השימוש המותר לבעל הפוליסה את האיסור על השימוש למטרות עסק בידי המורשה היא בבחינת סייג לכיסוי ביטוחי, שלא רק שלא צוין בהבלטה מיוחדת, אלא הוא לא צוין כלל. אפילו אם הנחנו, כגרסתן של המבטחות, כי כוונת התנייה החוזית לשלול כיסוי ביטוחי לנהיגת מורשה לצרכים עסקיים, גם אז כוונה זו חבויה עמוק בתוך התנאי המתיר לבעל הפוליסה שימוש לצרכי עסקו, ונדרש מעשה לוליינות פרשני מורכב כדי להסיק מתוכו את אשר המבטחות מבקשות כי נסיק. משלא מתקיימת דרישת סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח בענייננו, אין המבטחות זכאיות להסתמך על התנייה החוזית כמקימה עילה להגבלת כיסוי ביטוחי לנהיגת המורשה ברכב לצרכי עבודתו, כנטען.
חברת ביטוח (להלן - "המבטחת") מוציאה פוליסת ביטוח חובה לבעל רכב (להלן -"המבוטח"). במסגרת הפוליסה, מוגדרים בני האדם הרשאים לנהוג ברכב, ואלה כוללים במקרה זה את בעל הפוליסה, בני אדם ששמותיהם נקובים בתעודת הביטוח או בפוליסה, וכן כל אדם הנוהג לפי פקודת בעל הפוליסה או ברשותו. הפוליסה כוללת גם רשימה של הגבלות לגבי שימושים ברכב, וזאת על דרך הבאת רשימה מפורטת של שימושים מותרים, תוך ציון כי הכיסוי הביטוחי חל אך ורק עליהם. בין השימושים המותרים נכלל שימוש למטרות עסקו או מקצועו של בעל הפוליסה. בעל הפוליסה מעמיד את רכבו לרשות אחר באורח אקראי (להלן - "המורשה"), העושה בו שימוש למטרות עסקו שלו. מתרחשת תאונת דרכים, והמורשה מקפח את חייו. שאיריו של המנוח ועזבונו תובעים את המבטחת בתביעת תלויים ובתביעה עצמאית. האם תעודת הביטוח מכסה את השימוש שעשה המורשה ברכב עובר לתאונה שאירעה? מהי משמעותה המשפטית של התנייה בפוליסה הקובעת כי הכיסוי הביטוחי יחול על שימוש ברכב למטרות עסקו או מקצועו של בעל הפוליסה בהקשר לתביעת שאיריו של המורשה, אשר השתמש ברכב לצרכי עסקו שלו?
ישנה חשיבות רבה שלא להותיר את שאלת היקף כיסוי ביטוח החובה הניתן לנהג רכב פרטי פתוחה להתניה חוזית ככל שמדובר בנהיגת מורשה למטרות עיסוקו, כדי להבטיח מפני השמת מכשול בפני עיוור, וכדי להימנע מגרימת תקלה לציבור.
סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח קובע:
"3. חובה להבליט הגבלות
תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת ; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם"
(ההדגשה אינה במקור).
הוראה זו חלה מקום בו מבקש המבטח לצמצם את היקף חבותו הבסיסית באמצעות תנאי או סייג נסתר (פרשת כהן נ' מגדל, עמ' 46). לפי סעיף זה,
"המבטחת זכאית להסתמך על הגבלת החבות, רק אם עמדה בדרישות הצורניות אותן מטיל הסעיף, קרי, פירוט הסייגים או התנאים לחבות בחוזה הביטוח במקומות הרלבנטים או על ידי הבלטה מיוחדת שלהם. במידה וחברת הביטוח אינה עומדת באחת מהדרישות הצורניות הנ"ל, אין היא זכאית להסתמך על הגבלת חבותה" (ע"א 5757/97 אליהו, חברה לביטוח בע"מ נ' חמאדה, פד"י נג(5) 849, 863).
על הרציונאל מאחורי סעיף זה עמד הנשיא שמגר ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4) 70:
"סעיף 3 לחוק משתלב בתכלית הכללית של החוק שהיא ההגנה על אינטרס המבוטח. הסעיף אינו מאפשר למבטח להגניב לפוליסה תניות המסייגות את החבות. החוק מטיל נטל על המבטח כדי להעלות את ההסתברות שהמבוטח ידע את הסייגים לחבות" (שם, עמ' 83-82; ההדגשה אינה במקור).
על-פני הדברים, נראה כי סעיף 3 לחוק, הן על-פי לשונו והן על-פי הרציונאל שמאחוריו, חל בענייננו, והוא שולל מן המבטחות את זכותן להסתמך על התנייה החוזית כעילה לשלול את היקף הכיסוי הביטוחי הניתן למורשה הנוהג למטרות עסקו.
התנייה החוזית מדברת בהתרת השימוש ברכב לצרכי עסקו או מקצועו של בעל הפוליסה, למעט, שימושים שונים הנקובים בסעיפים הבאים בפוליסה אלא אם הותרו במפורש בפוליסה. היא אינה מדברת כלל בהגבלות על הכיסוי הביטוחי, החל על המורשה, להשתמש ברכב מטעם בעל הפוליסה. ניסיונה של חברת הביטוח להסיק מתוך הגדרת השימוש המותר לבעל הפוליסה את האיסור על השימוש למטרות עסק בידי המורשה היא בבחינת סייג לכיסוי ביטוחי, שלא רק שלא צוין בהבלטה מיוחדת, אלא הוא לא צוין כלל. אפילו אם הנחנו, כגרסתן של המבטחות, כי כוונת התנייה החוזית לשלול כיסוי ביטוחי לנהיגת מורשה לצרכים עסקיים, גם אז כוונה זו חבויה עמוק בתוך התנאי המתיר לבעל הפוליסה שימוש לצרכי עסקו, ונדרש מעשה לוליינות פרשני מורכב כדי להסיק מתוכו את אשר המבטחות מבקשות כי נסיק. משלא מתקיימת דרישת סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח בענייננו, אין המבטחות זכאיות להסתמך על התנייה החוזית כמקימה עילה להגבלת כיסוי ביטוחי לנהיגת המורשה ברכב לצרכי עבודתו, כנטען.
משרד עורכי דין שביב, פורת-רוטנשטרייך, עוסק במגוון רחב של תחומי המשפט.
משרדנו עוסק ומתמחה בתחומי המשפט האזרחי, מסחרי ומעניק שירותים משפטיים בתחום דיני תאגידים, דיני חוזים, עסקאות מקרקעין, ייעוץ משפטי תוך ייצוג וליווי משפטי לפעילות העסקית השוטפת של הלקוחות.
המשרד מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בתחומי ההתמחות של המשרד ללקוחות עסקיים ולחברות, לצד לקוחות פרטיים, עצמאיים וארגונים. השירות המשפטי כולל בין היתר ייעוץ והכוונה משפטיים וייצוג בפני כל הערכאות וטריבונלים משפטיים.
בתחום המסחרי הרוב המכריע של לקוחות המשרד הם לקוחות קבועים או חוזרים, לקוחות שהופנו על ידי לקוחות מרוצים, כאשר במקרים רבים ההתקשרות הינה לטווח ארוך.
משרדנו עוסק ומתמחה בתחומי המשפט האזרחי, מסחרי ומעניק שירותים משפטיים בתחום דיני תאגידים, דיני חוזים, עסקאות מקרקעין, ייעוץ משפטי תוך ייצוג וליווי משפטי לפעילות העסקית השוטפת של הלקוחות.
המשרד מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בתחומי ההתמחות של המשרד ללקוחות עסקיים ולחברות, לצד לקוחות פרטיים, עצמאיים וארגונים. השירות המשפטי כולל בין היתר ייעוץ והכוונה משפטיים וייצוג בפני כל הערכאות וטריבונלים משפטיים.
בתחום המסחרי הרוב המכריע של לקוחות המשרד הם לקוחות קבועים או חוזרים, לקוחות שהופנו על ידי לקוחות מרוצים, כאשר במקרים רבים ההתקשרות הינה לטווח ארוך.
